הפרעת פאניקה – Panic Disorder

הפרעת פאניקה היא הפרעת חרדה המשפיעה על כ-3.5% מכלל האוכלוסייה. אנשים עם הפרעת פאניקה חווים התקפי חרדה (או 'התקף פאניקה') בלתי צפויים וחוזרים. הם מפחדים שיתרחש התקף חרדה נוסף ושמשהו רע יקרה להם בגלל התקף החרדה (בעיקר חוששים למות מהתקף לב או חנק, לאבד שליטה או להשתגע).

מה הם התקפי חרדה?

התקף חרדה הוא פרץ פתאומי של פחד אינטנסיבי או אי-נוחות, הכולל לפחות ארבע מהתופעות הבאות:

• דפיקות לב מואצות
• הזעה
• רעד
• קוצר נשימה
• תחושה של מחנק
• כאבים או חוסר-נוחות בחזה
• צמרמורות או גלי חום
• בחילה או קלקול קיבה
• סחרחורת
• תחושה שדברים לא מציאותיים או תחושה של ניתוק מעצמי
• קהות חושים או תחושות עקצוץ
• פחד מאובדן שליטה או פחד להשתגע
• פחד למות

התקפי חרדה נוטים להתחיל מהר ולהגיע לשיא תוך 10 דקות. השיא נמשך בדרך כלל כ-5 עד 10 דקות לפני שהסימפטומים מתחילים להחלש. עם זאת, יכול לעבור די הרבה זמן עד שכל הסימפטומים יתפוגגו.

מה ההבדל בין התקפי פאניקה והפרעת פאניקה?

• התקפי פאניקה (התקפי חרדה) הם די נפוצים ואינם מעידים בהכרח על הפרעת פאניקה. לדוגמא, אם אתה מרגיש מאוד לחוץ או עייף, או אם עשית פעילות גופנית מופרזת, אתה עלול לחוות התקף חרדה. אין זה אומר שיש לך הפרעת פאניקה.
• כמו כן, גם לאנשים עם הפרעות חרדה אחרות יש התקפי חרדה, אך הם אינם סובלים מהפרעת פאניקה. לדוגמה, אנשים עם פוביה מכלבים עשויים לקבל התקף חרדה בכל פעם שהם ליד כלב. אבל במקרה הזה, התקף החרדה צפוי, והאדם מפחד מהכלב, לא מהתקף החרדה. בהפרעת פאניקה, התקפי החרדה הם בלתי צפויים.
• התקפי חרדה נהפכים לבעיה רק אם אתה מודאג שיהיו עוד התקפים, או אם אתה פוחד שמשהו רע יקרה בגלל התקף החרדה.

מהי אגורופוביה?

אנשים רבים הסובלים מהפרעת פאניקה סובלים גם מאגורופוביה.

המונח אגורפוביה מקורו בשתי מילים יווניות שמשמעותן "פחד ממקומות פתוחים".

אגורפוביה כרוכה בפחד ובהמנעות ממצבים או מקומות שבהם קשה לברוח, או לקבל עזרה במקרה של התקף חרדה. אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה לעיתים קרובות פוחדים להיכנס למצבים שבהם חוו התקף חרדה בעבר, או למקומות שהם חושבים שהם עשויים לקבל התקף חרדה בעתיד. סוגי המצבים שאנשים לעתים קרובות נמנעים מהם כוללים:

• להיות לבד
• להיות רחוק מהבית
• מקומות צפופים (כמו סופרמרקט, בנק, מסעדה, קניון, תור וכו' )
• מקומות סגורים (כגון מעלית, מנהרה, אוטובוס, מטוס וכו' )
• נהיגה (פקקי תנועה, נסיעה על הכביש המהיר, נסיעה על גשרים וכו' )
• שטחים פתוחים (למשל שדות, פארקים וכו' )

כיצד מטפלים בהפרעת פאניקה?

הטיפול המקובל להפרעת פאניקה הינו טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

לעיתים מומלץ כי הטיפול הפסיכולוגי ילווה בטיפול פסיכיאטרי בתרופה אנטי-חרדתית.
תוצאות הטיפול בהפרעת פאניקה הן יחסית מבטיחות, מכיוון שכ-80 אחוזים מהמטופלים מציגים שיפור משמעותי כתוצאה מטיפול מתאים.

הטיפול משלב טכניקות התנהגותיות המספקות למטופל אסטרטגיות להתמודד עם החרדה (טכניקות הרפייה וטיפול בחשיפה הדרגתית), וטכניקות קוגניטיביות שמטרתן לזהות ולשנות דפוסי מחשבות לא מסתגלים המנציחים את החרדה. שימוש בשיטת ביופידבק יכול להפוך את טכניקות ההרגעה ליעילות יותר ולסייע למטופל לשלוט על התגובות הגופניות שלו בזמן התקף חרדה.

תיאור טיפול

רועי (שם בדוי) הוא בחור בסוף שנות השלושים לחייו, איש עסקים מצליח ובעל משפחה למופת. הוא הגיע אליי לטיפול, מכיוון שבשנים האחרונות, מאז הפך לאב, הוא חש אחריות גדולה מאוד כלפיי משפחתו ופחד שמא יקרה לו משהו ומשפחתו תישאר ללא אב וללא פרנסה ואסון גדול יפול על המשפחה שהוא כל כך אוהב. מחשבות מפחידות אלו הטרידו אותו לעיתים קרובות ובעקבותן הוא החל לחוש לחץ בחזה, דפיקות לב מהירות ותחושת מועקה. סימפטומים אלו הלחיצו אותו מאוד והוא חשב שהוא עומד לקבל התקף לב ולמות. התקפי החרדה היו כל כך מטרידים שהוא התחיל לחשוש כל הזמן מההתקף הבא שיגיע. הוא חווה מספר התקפי חרדה כאלו עד שפנה לטיפול.

לאחר שיחת הכרות, הסברתי לו על התקפי חרדה ועל הפרעת פאניקה. לימדתי אותו טכניקת נשימות שסיפקה לו כלי ראשוני להפחית את הסימפטומים בזמן החרדה. מכיוון שרועי נמנע מבדיקה גופנית מתוך פחד שמא יגיעו תוצאות רעות עודדתי אותו לבצע בדיקות גופניות, והוא גילה לשמחתו שהלב שלו מתפקד כשורה ובריאותו מצוינת. לאחר מכן, כתבנו את המחשבות האוטומטיות שלו שמייצרות חרדה. הפרכנו את המחשבות השליליות לאור תוצאות הבדיקות וההיסטוריה המשפחתית התקינה שלו. כתבנו מחשבות מתקנות על כך שהסימפטומים הפיזיים שהוא חווה הם בסך הכל ביטוי לחרדה ולא למחלה גופנית, וגם אם הם לא נעימים, הסימפטומים אינם מסכנים אותו. בתוך זמן קצר, הסימפטומים של החרדה פחתו משמעותית, וגם כאשר הופיעו, רועי הצליח להרגיע את עצמו בעזרת הנשימות והמחשבות המתקנות. לאחר שחש רגוע יותר, החליט לבצע צעדים מעשיים על מנת לשפר את בריאותו – הוא החל לערוך אימוני כושר והפסיק לעשן. בשלב זה היה פנוי שוב להנות ממשפחתו ולהעריך את כל הדברים הטובים שיש בחייו.

לקביעת פגישת הכרות בקליניקה שלי בכפר-סבא (גם לתושבי הוד השרון, רעננה ואזור השרון) או בגבעתיים (גם לתושבי תל אביב, רמת גן ואזור המרכז) התקשרו 052-3066588.

ערן שדה, פסיכולוג קליני קוגניטיבי התנהגותי